קיס נ' השם יעזור בע"מ ואח'

פסק דין

1.לפניי כתב תביעה בסדר דין מהיר שהגיש התובע, וברשותו של בית המשפט (כב' השופט שקד) תוקן, ובו תבע התובע סך של 60,000 ₪ מהנתבעים בגין הפליה אסורה ועוולה נזיקית וחוקתית עקב מניעת כניסתו למועדון עקב היותו ערבי.

2.התובע טוען כי הינו גבר צעיר, יליד 1978, ערבי ישראלי, בעל תואר ראשון במדעי המחשב, תושב העיר פתח תקווה.

3.התובע מייחס לנתבעים כלהלן:

4.הנתבעת 1, בזמנים הנוגעים לתובענה, הפעילה ו/או שימשה כבעלים ו/או החזיקה בבר ו/או מועדון בשם "צין-צין" (להלן – המועדון) ברח' התערוכה בת''א.

5.הנתבעת 2, בזמנים הנוגעים לעניין, התקשרה עם הנתבעת 1 בהסכם לפיו תערוך מסיבות אצלה.

6.הנתבע 3 הינו בעל המניות של הנתבעת 2, "האורגן והמוציא לפועל של כל האירועים והמסיבות המאורגנים ע''י הנתבעת 2, אשר היפלה את התובע באופן אישי בכניסה למועדון".

7.התובע טוען כי במועדון, כפי שנהוג בחלק גדול ממועדוני הלילה ו/או הברים בישראל, נהוגה שיטת ה"סלקציה" על מנת לברור ולבחור את קהל הבליינים במקום באמצעות אדם המכונה "סלקטור", הניצב בכניסה למועדון בליווי "מאבטחים מרתיעים", והם הממונים מטעם המועדון לבצע את הסלקציה ולבחור "מי מבין הצובאים על הגדרות אשר מעוניין להיכנס למועדון ולבלות, "אכן יזכה" להיכנס ולבלות במועדון. כפועל יוצא משיטה זו, קהל רב נאסף ומתגודד בפתח המועדון וממתין למוצא פיו של הסלקטור ולהחלטותיו, אשר מונעות לא פעם משיקולים זרים ופסולים".

8.התובע מוסיף וטוען "רבים וטובים הם אלה שלא עברו את הסלקציה פעם אחת למצער. קשה לתאר את התחושה שחש אדם צעיר "שלא עבר" סלקציה, ובמיוחד אם הוא חושש שמשהו בו עצמו – גובהו, מראהו החיצוני, מינו, עדתו, מוצאו או צבע עורו – השפיע בדרך זו או אחרת על החלטתו של הסלקטור".

9.התובע מבהיר כי לשיטתו "עצם המעמד איתו נאלץ להתמודד, בו נאסר עליו להיכנס למועדון והוא נותר מושפל בחוץ אך ורק (מודגש במקור – ע.ה.) מפני שהינו ישראלי ממוצא ערבי ו/או צבע עורו ו/או חזותו ו/או מינו לא מצאו חן בעיניי ולא התאימו לסלקטורים ו/או למי מטעם הנתבעת – משפילה ומבזה ביותר".

10.התובע מתאר את העובדות המקימות את עילות התביעה כלהלן.

11.בערב יום 25.10.12 ביקש התובע לצאת ולבלות במועדון, לאחר שהוזמן אליו ע''י יח"צנית מטעם הנתבעים, גב' גלי, אשר הודיעה לתובע באמצעות מסרון כי היא רשמה את התובע "ברשימות", וכי "תגיד שהגעת דרכי כשתהיה בסלקציה".

12.התובע טוען כי כאשר הגיע למועדון בשעה 23:30, בכניסה למועדון עמדו מאבטחים והסלקטור.

13.לטענת התובע, הסלקטור הודיע לו כי הכניסה הינה "לפי רשימות". התובע הודיע לסלקטור כי הגיע דרך גלי והוא ברשימות של גלי. הסלקטור, לאחר ששמע את מבטאו הערבי של התובע, הודיע לתובע כי הוא "אינו מכיר שום גלי".

14.התובע מוסיף וטוען כי בשלב זה התערב בשיחה אדם נוסף, הנתבע 3, וביקש לראות את תעודת הזהות של התובע. התובע נתן את תעודת הזהות שלו כפי שנתבקש, ומר צור אמר לו פעם נוספת "כי הוא אינו יכול לבוא בשערי המועדון".

15.התובע טוען כי במשך כל זמן ההמתנה ראה לנגד עיניו כיצד נכנסים למועדון בליינים נוספים, אשר לא נשאלו לגבי רשימות ולא התבקשו להציג תעודת זהות, וכי לאחר שעמד בפתח המועדון כשעה, "בעוד לנגד עיניו של התובע ממשיכים בליינים שאינם ממוצא ערבי ו/או חזות מזרחית ו/או ממינו לבוא בשערי המועדון – עזב התובע את המקום כאשר הוא מושפל ופגוע עד עמקי נשמתו".

16. התובע טוען כי "נותר בחוץ מושפל ופגוע בצורה בלתי רגילה, וחרף זאת הלה ניסה שוב ושוב ולהיכנס למועדון, אלא שפעם אחר פעם סירב הסלקטור להכניסו פנימה וכך במשך כשעה וחצי!!! (כך במקור – ע.ה.) ברי כי נסיבות מקרה זה לא מותירות ספק בדבר הסיבה היחידה שבגללה סורבה כניסתו של התובע הינה מוצאו הערבי, חזותו, צבע עורו ומינו, ומכאן שהרי לך הפליה קשה וחמורה במלוא "תפארתה".

17.התובע הדגיש כי טענותיו אינן נטענות בעלמא, אלא מגובות בתכתובת מסרונים המאשרות את כל הכתוב לעיל, וכן כי האירוע צולם על ידו, וצירף כנספח א' את תכתובת המסרונים שהתקיימה לטענתו ב-25.10 החל מהשעה 21:06, המתארת שאלות שהוא מפנה לגברת שטוענת כי היא לא יחצ"נית שם, אבל דאגה לכניסתו של התובע, וכי עליו להגיד "שהגעת דרכי כשתהיה בסלקציה" (מסרון משעה 21:20).

18.כמו כן ישנו צילום של המשך התכתובת ביום למחרת, בה התובע מודה לגברת "על אתמול" וכותב "את יודעת עוד לא ראיתי אותך אבל אין ספק שאת מותק".

19.לעניין עילות התביעה, התובע טוען כי הופרו החובות המוטלים על הנתבעים מכוח חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים, התשס''א – 2000, (להלן – "חוק איסור הפליה").